קנאת חרטי־העץ:
המאמר קורא לציונות הדתית להפסיק לחקות את מודל הלמדנות החרדי ולאמץ אידיאל תורני רחב, מגוון ומותאם לערכיה. הוא מציע מהפכה חינוכית שתטפח את דמות החכם הכולל — בקי במקרא, מחשבה, פיוט, קבלה והיסטוריה — ולא רק בלמדנות תלמודית.
-
-
“תִּקְוָתֵנוּ” – ברקע מבצע ‘עם כלביא’
דברי התעוררות בין יום העצמאות ליום הזיכרון. אני מציע להקשיב מחדש להמנון תקווה כעוסק בחוט־ישועה הנמשך מן העבר אל העתיד, כל עוד נפש יהודית הומיה ועין ישראלית ממשיכה לצפות קדימה. זהו קריאה להפוך שממה לציון, וציון לירושלים — להמשיך לאחוז בחוט התקווה ולבנות אור מתוך המבוך.
-
שלמי תודות – מילים שכתבתי בהקדמה לעבודת הדוקטורט שלי
הדברים הם הודיה חרישית שנולדה מתוך שבע שנות יצירה בין סערות עולם ומלחמות נפש, כתיבה ביד אחת ושמירה ביד שנייה. זהו שיר תודה לאנשים, למורים, למשפחה ולא‑לוהי אבות, על חסד שנשמר גם כשנשמטה הקרקע — ועל אור קטן שהמשיך לבעור בתוך החשכה.
-
יום הולדת 35 ~ גיל אמצע החיים
הערב אחגוג את יום הולדתי השלושים וחמש. עצמותיי רועדות, נפשי מבולבלת ורוחי מסוערה. וכך כך למה? ומה בין יום הולדתי זה ליום הולדתי שעבר, ובין יום הולדתי אשתקד ליום הולדתי שיבוא עליי לטובה בשנה הבאה? אלא שגיל שלושים וחמש הוא גיל אמצע החיים. לפניו מחציתם הראשונה ולאחריו מחציתם השנייה, גם אם אזכה בעזרת ה’ יתברך…
-
יציאת מצרים ומהפכת “עידן הציר” – מבט חדש על יציאת מצרים
יציאת מצרים ומהפכת “עידן הציר” – מבט חדש על יציאת מצרים א. “אִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרָיִם” בעוד כמה ימים נסב כולנו לשולחן הסדר. מייד בפתח ההגדה אנו מכריזים בקצרה: “עבדים היינו”. הכרזה זו, שלוש שורות בסך הכל – באה לסכם בקצרה את סיפור יציאת מצרים ולהזמין את משתתפי הסדר לחזור…
-
עֲמָלֵק של הממשי: על סכנות הפרשנות הפסיכולוגית־האוניברסלית לחגיגות הפורים
עֲמָלֵק של הממשי: על סכנות הפרשנות הפסיכולוגית־האוניברסלית לחגיגות הפורים רשומה זו דנה במתח בין פרשנויות לאומיות ודתיות לבין פרשנויות פסיכולוגיות־אוניברסליות לחגים חנוכה ופורים. אני נסמך על ביקורות שהושמעו נגד חוקר המיתוס האמריקאי ג’וזף קמפבל ומראה כיצד הפיכת אירועים היסטוריים למטאפורות פסיכולוגיות מטשטשת המשמעות ההיסטורית והלאומית שלהם. מכאן קצרה הדרך לשיבוש אמות מידה מוסריות והכחשת שואה….
-
שמחת אדר – שמחה שבתוך הזמן
“משנכנס אדר מרבין בשמחה” (תענית כט ע”א). ורבים שואלים: כיצד נשמח השנה בחודש אדר, והרי והמציאות הלאומית כה קשה? ועודנו במלחמה?! ועוד אחינו חטופים בעזה?!! החוויה הקיומית של השואלים, ובצדק שואלים, היא של אי־שמחה ואפילו אבל. מה ניתן להשיב? למעשה אין זו שאלה “אקטואלית”. שהרי בכל דור ודור קמים עלינו לכלותינו, ובכל תקופה ותקופה אסונות…
-
המקובל רבי משה דוד ואלי: גאון דתי ופרשן מקרא ייחודי
פורסם בעיתון מקור ראשון – מוסף שבת, ג’ בטבת תשפ”ה, 03.01.2025 בשבוע הבא, ביום ז’ בטבת, תתאסף קהילה קטנה של עולים לרגל בבית העלמין היהודי העתיק בעיר פאדובה, צפון איטליה. בניגונים, בתפילות ובטיש חסידי, יציינו המתאספים את יום פטירתו של המקובל רבי משה דוד ואלי, המכונה גם רמד”ו או רמ”ד ואלי. מיהו רבי משה דוד…
-
“לְהַזְהִיר בָּאוֹר הַמְּחֻדָּשׁ”: מסה על “סוד כתיבת דוקטורט”
א. לפני כחודש הגשתי את עבודת הדוקטורט שלי. כיצד התרחש הפלא? פשוט מאוד: חששתי שאקרא לסבב מילואים נוסף, רביעי במספר. כיוון שהייתי כבר באיחור של שנה, עמלתי במשך חודש על הפרטים האחרונים וביום בהיר אחד העליתי את הקבצים הנדרשים לפורטל ההגשות האוניברסיטאי – וזהו. כלומר, לא זהו. בדיוק באותו יום הייתה תקלה במערכות המחשוב של…
-
תיאולוגיה של ‘כבוד הדדי’
תיאולוגיה של ‘כבוד הדדי’ או: האם יהודים מסוגלים לכבד מאמינים הינדואיסטיים? תקציר המונותאיזם היהודי לכאורה איננו מסוגל לכבד דתות פוליתאיסטיות. זהו מצב בעייתי במציאות גלובלית שבה נוכחות גוברת והולכת של הינדים, בודהיסטים או תרבויות ילידיות שונות. פרדוקסלית, דווקא ההוגים שהכי מנסים לקרב בין יהודים ללא יהודים כמו הרמב”ם או הרמן כהן, מנסחים אמונה שאין בה…
